ניוון שרירים על שם דושן
 | |
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| שכיחות | 1 מכל 5,000 לידות זכרים |
| גורם |
מוטציה |
| תסמינים |
חולשת שרירים, קרדיומיופתיה, muscular atrophy |
| אבחון | מבחן גנטי |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D020388 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
8C70.1 |
  | |
ניוון שרירים על שם דוּשֶן היא המחלה הגנטית השכיחה והחמורה ביותר של ניוון השרירים[1]. התסמונת מאופיינת בהרס של תאי שריר (Muscular dystrophy), אשר מוחלפים בתאי שומן וברקמת חיבור. הביטוי הקליני של אובדן מסת השריר הוא הגבלת יכולת התנועה, נכות ומוות בגיל צעיר (כששרירי הלב והנשימה נפגעים)[2].
ניוון שרירים על שם דושן היא תסמונת גנטית רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X. התוצר החלבוני של הגן הגורם למחלה הוא דיסטרופין, החיוני לשמירה על שלמות הממברנה של תאי השריר. האלל המוטנטי הגורם לתסמונת הוא רצסיבי ביחס לאלל התקין, ובנוכחותו נוצר חלבון פגום שאינו מתפקד. תאי השריר הופכים להיות שבירים ואינם מסוגלים לתפקד. היות שתאיו של הגבר מכילים כרומוזום X יחיד, הרי שנוכחותו של האלל המוטנטי תתבטא בפנוטיפ חמור. תאי הגוף של האישה מכילים זוג כרומוזומי X, ולכן הפנוטיפ החמור יופיע רק במצב בו שני האללים התקינים הוחלפו באללים מוטנטים. עם זאת, ישנן נשים בעלות אלל מוטנטי יחיד הסובלות מסימפטומים לא חמורים של המחלה, כגון חולשת לב או רגליים[1]. הסיבה לכך היא פיצוי חלקי של האלל התקין המייצר דיסטרופין תפקודי[3].
גנטיקה ופתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכיחותה של התסמונת באוכלוסייה היא אחד ל-5,000 ילודים זכרים. רוב החולים במחלה הם גברים, משום שהגן הגורם למחלה ממוקם על גבי כרומוזום X, כלומר מועבר מאם נשאית. בגן לדיסטרופין זוהו מקרים של מוטציה ספונטנית בכשליש מהחולים. ביתר המקרים הגן המוטנטי מועבר בתורשה במשפחה. במחלה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X יחלה גבר שיש לו כרומוזום X יחיד הנושא את האלל המוטנטי, או אישה בעלת זוג כרומוזומי X הנושאת שני אללים מוטנטים. נשים עלולות ללקות בתסמונת כשאמן נשאית (או חולה) ואביהן חולה, והסיכויי לכך זעום.
המחלה נגרמת כתוצאה מאלל מוטנטי בגן הדיסטרופין, שנמצא אצל בני אדם על הזרוע הקצרה של כרומוזום X (Xp21). גן זה מקודד לחלבון דיסטרופין, המהווה רכיב מבני חשוב של תאי שריר, כמייצב של הקומפלקס הממברננלי דיסטריוגליקאן (DGC). עם התקדמות המחלה, רקמת השריר מתדלדלת ומוחלפת ברקמת שומן ורקמת חיבור ( פיברובלסטים).
תסמיני המחלה הראשוניים מופיעים אצל בנים סביב גילאי 3–4. החולשה באה לידי ביטוי תחילה באזור הרגלים. ניתן להבחין בנפילות יחסית מרובות, בהליכה על קצות האצבעות, ובקושי בריצה ובעליה במדרגות. בשלב הבא, סביב גילאי העשרה, החולשה מופיעה גם בשרירי הידיים. סימנים מוקדמים נוספים הם היפרטרופיה (הגדלה) של שרירי השוקיים, סיבולת ירודה וקושי בעמידה ללא תמיכה ובעלייה במדרגות. סביב גיל 12, רוב החולים נעזרים בכיסא גלגלים ממונע. בהמשך ישנו קושי נשימתי. לבסוף אובדן השריר מתקדם עד כדי אובדן כלל יכולת התנועה הרצונית ולשיתוק מוחלט.
הפרעה באינטליגנציה קיימת בחלק מן המקרים אך לא מתקדמת עם המחלה. נמצא כי המחלה קשורה בחלק מהמקרים לקשיים קלים אך משמעותיים במגוון תחומים נוירו-התנהגותיים, הקשורים ככל הנראה לרמות דיסטרופין לקויות במעגל העצבי במוח הכולל את המוח הקטן, ההיפוקמפוס וחלק מקליפת המוח הנקרא נאו-קורטקס[4]. תוחלת החיים של הסובלים מן המחלה הוארכה, בשל יכולת טיפול ריאתי ולבבי מתקדמים והיא נעה סביב העשור השלישי לחייהם.
אפשרויות טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטרה המרכזית בטיפול בניוון שרירים על שם דושן היא שימור הניידות של המטופל לאורך זמן תוך צפייה וניהול של סיבוכים נלווים, כמו כיווצי שרירים, סקוליוזיס, עלייה במשקל ובעיות לב ריאה[5]. סימפטומים התנהגותיים וקוגניטיביים יכולים להופיע אצל כשליש מהחולים וחשוב לזהות אותם ולטפל בהם כראוי, פיתוח תוכנית בית ספרית וביתית יכול להעצים את היכולות הקוגניטיביות של המטופל.
בשלבים מאוחרים של המחלה, טיפול פליאטיבי הוא בעל חשיבות רבה.
טיפול בקורטיקוסטרואידים; פרדניזון (Prednisone) ודפלאזאקורט (Deflazacort) הוא הטיפול הפארמקולוגי היעיל ביותר. הטיפול היומי בפרדניזון מחזק את השרירים, משפר את תפקוד הריאות ומעכב את קצב היחלשות השרירים. דפלאזאקורט היא בעלת השפעה דומה על חוזק השרירים. יש להציע טיפול בקורטיקוסטרואידים לכל החולים במחלת ניוון שרירים ע"ש דושן, לאחר הסבר על ההשפעות החיוביות של התרופה וכן תופעות הלוואי שלה.
פיזיותרפיה, הידרותרפיה וריפוי בעיסוק יכולים לסייע בהתמודדות עם המחלה, כמו כן יש לשלב דיאטנית בטיפול בייחוד למטופלים המקבלים פרדניזון כדי לסייע להם לשמור על תזונה ומשקל נכון.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן אסטרטגיות מחקר מגוונות. חלקן מכוונות לתיקון הגן וחלקן להפחתת "הסימפטומים השניוניים" הנגרמים בשל היעדר חלבון הדיסטרופין. תיקון וריפוי ברמה הגנטית (gene therapy), ברמת הקריאה הגנטית (תהליך שחבור הנקרא דילוג על אקסונים (אנ')), תחליף לגן (utrophin), מניעת דלקת, תאי גזע, וריפוי תאי. דיון רחב וקישורים ניתן לקרוא בערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית (Duchenne muscular dystrophy) וכן באתרים של העמותות המובילות. כמו כן במחקר הטיפול במחלה, נמצאים מספר רב של תרופות המאושרות למחלות אחרות ונבדקת השפעתם של תוספי מזון. בין התרופות שהשפעתן על טיפול במחלת הדושן נבדקת ניתן למנות מורידי לחץ דם כלוסרטן ואנפריל, וכן אידובונין (אנ'). נכון לשנת 2019 ישנן 3 תרופות שאושרו למחלת דושן. כל אחת מתאימה לקבוצה אחרת של חולים עם מוטציות שונות. התרופה הראשונה אושרה באירופה לחולים עם מוטציה נקודתית (של חברת PTC) ושתי תרופות של חברת סרפטה אושרו בארצות הברית. אחת מתאימה לדילוג על אקסון 51 והשנייה לדילוג על אקסון 53.
עמותת צעדים קטנים אשר הוקמה בשנת 2010 על ידי הורים לילדים החולים במחלה היא היחידה בארץ אשר מעניקה למשפחות החולים מענה הוליסטי החל משלב אבחון המחלה ולאורך חיי החולה ובני משפחתו. העמותה משתפת פעולה עם עמותות מקבילות בעולם ולוקחת חלק בפורומים בינלאומיים שונים הפועלים לקידום המחקר במחלה. העמותה פועלת לשיפור איכות הטיפול, העלאת המודעות למחלה, קידום המחקר ומובילה מערך תמיכה ייחודי הנותן מענה מותאם וייעודי לחולים ובני משפחותיהם. העמותה פרסמה מדריכים שונים בתחומי ידע נרחבים לסיוע למשפחות. בזכות פעילות העמותה, מדינת ישראל נמצאת בין עשר המדינות עם מספר המחקרים הקליניים הגבוה בעולם. רוב המחקרים הקליניים הנמצאים בשלבים מתקדמים מתקיימים גם בארץ.
בישראל פועלת גם עמותת דושן ישראל כדי לקדם מחקר, העלאת המודעות למחלה, גיוס תרומות. העמותה הובילה להקמת מעבדת מחקר בבית החולים שיבא תל השומר חגית רון רבינוביץ', "אנחנו חולמים להסתכל לעידו בעיניים ולהגיד לו שעשינו בשבילו את הכל", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2017.
בינואר 2016, מדענים מאוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית הצליחו לראשונה לרפא עכבר בוגר שסבל מהמחלה באמצעות טכניקת הנדסה גנטית בשם קריספר[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צעדים קטנים - עמותה למען ילדים חולי דושן ובקר, ברשת החברתית פייסבוק- עמותת צעדים קטנים
- parent project muscular dystrophy
- ע.ד.י - עמותת דושן ישראל
- שירי קרגץ', ניוון שרירים על שם דושן, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 בספטמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "CureDuchenne | Duchenne is a fatal muscle disease". CureDuchenne (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-12-26.
- ^ "ניוון שרירים ע"ש דושן - מהם הגורמים ואיך מטפלים?". 2015-06-22. נבדק ב-2017-12-26.
- ^ "מהן דושן ובקר? - צעדים קטנים". צעדים קטנים. נבדק ב-2017-12-26.
- ^ Jacobus Donders, Chand Taneja, Neurobehavioral characteristics of children with Duchenne muscular dystrophy, Child Neuropsychology: A Journal on Normal and Abnormal Development in Childhood and Adolescence 15, 2009-5, עמ' 295–304 doi: 10.1080/09297040802665777
- ^ Emma Ciafaloni, Richard T. Moxley, Treatment options for Duchenne muscular dystrophy, Current Treatment Options in Neurology 10, 2008-03-01, עמ' 86-93
- ^ Duke University, CRISPR treats genetic disorder in adult mammal, Sciense Daily
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.